החלטה בתיק ת"א 44618-07-10

בעניין :בקשה לדחיית התביעה על הסף בגין  התיישנות , בקשה להתיר פיצול סעדים

            התיישנות

1.         הנתבע, מבקש לדחות התביעה על הסף מפאת התיישנות  ושיהוי.

2.         התובעת, מ. אדלר הנדסה בע"מ (להלן : "התובעת") הגישה ביום 26/7/2010, תביעה כספית וחוזית על סך 1,645,154 ש"ח בגין הפרת הסכם הלוואה, אשר נחתם בינה לבין הנתבע, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן : " הנתבע"): ההפרה התבטאה בכך שהנתבע הפקיד לחשבונה רק מחצית מהסכום אשר הוסכם עליו, דהיינו 450,000 ש"ח בלבד, במקום 925,000 ש"ח כפי שהוסכם.

התובעת, לטענתה התקשרה, ביום 1/4/1998 עם מר יחזקאל קטן בהסכם קומבינציה לבניית מבנה תעשייה ומלאכה קלה באזור התעשייה בנהריה, בגוש 18206 חלק מחלקה 16, אשר בבעלות מר קטן (להלן : " המבנה").

            התובעת נטלה הלוואה מאת הנתבע לצורך מימון סיום הבנייה, ועמדה בכל דרישות הנתבע.

ביום 29/5/2003, נחתם בין התובעת לנתבע הסכם הלוואה על סך 925,000 ש"ח. ההסכם אושר ובויל ביום 13/6/2003 בגין מלוא סכום ההלוואה. לא למותר לציין, כי האישור ניתן לאחר שהתובעת מלאה את תנאי הנתבע.

            הנתבע הפקיד לחשבון התובעת סך של 450,000 ש"ח בלבד, ביום 29/07/03.

הפרת התחייבות הנתבע גרמה לכך, כי התובעת סיימה את בניית קומת הקרקע במבנה בלבד, בחודש ספטמבר 2005. העירייה סירבה ליתן טופס 4 לחלק מהמבנה, ורק בחודש 6/2007,  התרצתה ונתנה טופס 4 לעיקר החנויות בקומה התחתונה. טופס 4 בגין הקומה העליונה התקבל רק בחודש נובמבר 2009. העיכוב בקבלת טופס 4 לקומת הקרקע, גרר תשלום פיצויים ע"י התובעת לצד ג', אשר רכש חנויות בקומה זו במבנה.

התובעת נקלעה למצוקה כספית, בשל התנהלות הנתבע כלפיה, אשר עיכבה השלמת הבנייה, ואילצה אותה להיזקק לאשראי חריג בחשבונה, אשר היה כרוך בתשלום ריביות גבוהות לאין שיעור מאלו שהייתה נושאת בהן במסגרת הלוואה המקורית כהתחייבות הנתבע כלפיה, התחייבות אשר הופרה.

התובעת טענה, כי אלמלא נאלצה לשלם עמלת הקצאת אשראי חריג וריביות חריגות בחשבונה, ומאידך היו מופקדים מופקדים בחשבונה מלוא כספי ההלוואה, הייתה יכולה לעשות בכספים שימוש ולשלם לספקיה במזומן, ובכך לחסוך בהוצאותיה.

בנוסף, אילו הועמד לתובעת מלוא סכום ההלוואה בחודש יולי 2003 כפי שהוסכם, הרי בניית המבנה כולו הייתה מסתיימת  בחודש ינואר 2004.

התובעת טוענת, כי הנתבע חייבה, בסכומי פרמיות בגין ביטוח למבנה, גבוהות שלא כדין וללא הצדקה.

            הסעדים הנתבעים על ידי התובעת :

א.         פיצוי בשיעור דמי השכירות אשר נמנעו מהתובעת לתקופה שמחודש 1/2004- 6/2007 (המועד בו נתקבל טופס 4 למרבית השטחים בקומת הקרקע), וכן פיצוי בגין דמי שכירות ראויים לחלקים שנמסרו באיחור לצד ג'. הפיצוי המבוקש הוא 1,604,554, כמפורט בשומת המקרקעין אשר נערכה על-ידי השמאי, מר חיים אטקין.

לחילופין

א.         הפרש הריביות בין עלות האשראי, אשר נמנע מהתובעת על ידי הנתבע, לבין העלות הגבוהה יותר אשר שילמה בבנקים אחרים מהם נטלה אשראי, מאחר והנתבע הפר ההסכם עימה.

הסכום המבוקש נאמד בכ- 200,000 ש"ח,  אשר נאלצה התובעת לשלם בחשבונה לתקופה שבין ה- 29/7/2003 ועד ליום 31/5/2010.

            סכום זה, הינו הערכה לצרכי אגרה, באשר בדיקת חשבון התובעת, טרם הסתיימה. לאור אי התגבשות מלוא הנזק, מתבקש פיצול סעדים, שכן ההלוואה ניתנה ל- 180 חודשים ועד כה חלפו רק 84 חודשים, דהיינו לא ניתן לחשב הנזק בגין רכיב זה ל- 96 החודשים, אשר נותרו עד לסיום תשלום ההלוואה.